ייתכן שאינכם מכירים את שמה, אך קבוצת בזן – בתי זיקוק לנפט היא אחת הקבוצות המשפיעות ביותר בישראל. רוב רובם של המוצרים והמתקנים בהם אנו משתמשים מיד יום, אם הכביש, הכיסא, אריזות הפלסטיק של המזון שאנו קונים, תרופות, בגדים ותכשירים קוסמטיים – הם פרי תוצרי החברה.
בתי זיקוק לנפט היא חברה ציבורית שפועלת בארץ כבר משנת 1938 בתעשיית הנפט. במקור נקראה החברה 'בתי זיקוק חיפה' ובשנת 1972 שונה השם ל'בתי זיקוק לנפט'.
בזן מייצרת כ-9 טון של נפט גולמי בשנה. אך מעבר למוצרי דלק, החברה מייצרת חומרים גם עבור התעשייה הפטרוכימית וחומרים ארומטיים. החברה לישראל בע"מ (החברה לישראל) מחזיקה בכ-33% ממניותיה של קבוצת בזן ומפעלים פטרוכימיים בישראל בע"מ (מפ"ב) מחזיקה בכ-15.5% ממניותיה. הציבור הרחב מחזיק הלכה למעשה כ-75% מהחברה באמצעות אחזקות בבורסה. חברת בתי זיקוק לנפט בע"מ מאגדת תחתיה בעלות על חברות בנות:
• כרמל אולפינים בע"מ (כאו"ל)
• גדיב תעשיות פטרוכימיות בע"מ
מדוע הוקמו המפעלים? כיצד הפכו לסמלה של העיר חיפה? ומה עמדת הציבור באשר לפעילות בתי הזיקוק לנפט? שאלות אלו ונוספות יקבלו מענה במאמר שלפניכם.
איך הכל התחיל?
בשנת 1927 החל פיתוח של שדה נפט גדול בעיראק, עת המנדט הבריטי חלש גם על ארץ ישראל. נמל חיפה שכבר היה מתוכנן, נבחר כנקודת מפתח לחיבור צינור הנפט מאותו נמל חדש בעיראק לישראל. התשתיות והשטחים באזור חיפה כבר היו מוכנים לעבודת הבנייה והחיבור וכאשר הסתיים פיתוח השדה בעיראק בשנת 1934,אישרו שלטונות המנדט להקים את בתי הזיקוק בחיפה. אלו הוקמו כארבע שנים לאחר מכן על גדות נחל קישון, במיקום הנגיש לתחבורה ולשאיבת מים.
בזן – מוקד היסטורי מרכזי
עם תחילת הבנייה של בתי הזיקוק, החלה גם תחרות על ביצוע העבודות בין תושבי הארץ היהודים והערבים, שהמשיכה גם לעבודה במפעל עצמו כאשר סיפק תוצרים בימי מלחמת העולם השנייה. בשל היותם מקור כוח משמעותי ואסטרטגי לצי הבריטי והצבא האמריקאי, הופצצו בתי הזיקוק פעם אחר פעם על ידי צבאות זרים, דבר שהוביל את השלטון הבריטי לייצר למקום מערך הגנה אווירית שכלל אמצעים מתקדמים למיסוך ויירוט.
ליל הרכבות
בליל הרכבות הותקפו בתי הזיקוק, אך הפעם מכוח פנימי – ארגון האצ"ל. פעולה זו פורסמה על ידי הארגון על אף שלא צלחה כמתוכנן. בפעם השנייה שניסו אנשי האצ"ל לפוצץ מכלי נפט בבתי הזיקוק, הם אכן הצליחו ויצרו נזק גדול ששולם באמצעות היטל מיוחד שהטיל השלטון על כל ליטר של דלק.
החלטת כ"ט בנובמבר השפיעה גם היא על הנעשה בבתי הזיקוק, ותוכניות להנחת צינור נוסף לעיראק נקטעו באחת. מיד לאחר ההכרזה יצאו עובדי המפעל הערבים לשביתה עד שסידרו עבורם הסעות מחברה ערבית ולא יהודית. אמנם זה לא היה הסוף – יום לאחר ההכרזה התבצע טבח של אנשי האצ"ל בעובדי המפעל הערבים וכן טבח של המון זועם שפרץ למפעל ורצח מעובדיו היהודים.
בתי הזיקוק עוברים לידיים יהודיות
כאשר יצאו הבריטים מהארץ, הם חדלו את הזרמת הנפט בצינור מעיראק והפקידו את המפעל בידי העובדים היהודים. מחתרת ההגנה וכוחות הפלמ"ח שכבשו את חיפה, הודיעו לראש הממשלה הראשון בן גוריון שגם בתי הזיקוק בידיהם.
למרות שהכוחות הבריטים רוקנו את הנפט מהמכלים והורו על סגירת בתי הזיקוק, ישראל הצליחה לאסוף את שאריות נט שהשאירו אחריהם והמשיכה להפעיל אותו ללא אישור. אותו נפט סייע למדינה הצעירה להתקיים במשך כמה חודשים.
התגלגלות בתי הזיקוק לאורך השנים
בשנת 1956 הוקמה חברת 'אפיקי נפט' הממשלתית לצורך הזרמת נפט גולמי בצינור מאילת לבתי הזיקוק. כשנה לאחר מכן החלה הזרמת הנפט וב-1959 הוקמה חברת קצא"א – חברת קו צינור אילת – שהייתה אמונה על תפעול הצינור שהונח מאילת ועד חיפה.
בשנת 1968 חברת בזן משתלבת עם המפעלים הפטרוכימיים ומתחילה ליצור קשרים עם החברה לישראל. כשנה לאחר מכן החליטה הממשלה להקים בתי זיקוק נוספים באשדוד כדי למנוע את תלות המדינה במפעל אחד, ואלו החלו לפעול כארבע שנים לאחר מכן.
שטחם של בתי הזיקוק בחיפה סופח בשנת 2005 לשטח המוניציפלי של העיר, ובתי הזיקוק באשדוד נמכרו לחברת 'פז' כשנה לאחר מכן.
פעילות בתי הזיקוק בחיפה
הפעילות בבתי הזיקוק מתבססת על עקרונות כימיים מוכרים:
חימום הנפט הגולמי מאדה את החומרים המרכיבים אותו במעלה מגדל הזיקוק המקרר את האדים בחזרה ומעבה אותם על פי מפלסים. כך נוצרים תוצרי נפט בנפח זיקוק של כ-25,000 טון ביום.
לאחר הפקת החומרים מתבצעים בהם שינויים שנועדו להגן ולהקל על השימוש בהם כמו מניעת הצתות, הפחתת גופרית, שיפור עמידות וכדומה. לאח ההשבחה התוצרים מוזרמים לצרכנים דרך צנרת או במכלים שמניידים על משאיות מתאימות. הפעילות בבתי הזיקוק היא רציפה לאורך כל ימות השנה ושעות היממה.
השינויים הארגונים בחברה
פיצול בתי הזיקוק התרחש בעקבו החלטת הממשלה משנת 1999 שקבעה כי בית הזיקוק באשדוד יימכר כעסק ואילו בית הזיקוק בחיפה יונפק בבורסת תל אביב. בשנת 2007 הופרטו בתי הזיקוק בחיפה במכירתם למשקיעים מוסדיים, קבוצת עופר-פדרמן ושאר המניות אכן הונפקו.
איכות הסביבה
המאבק הציבורי על ניקיון האוויר החל כבר במחצית המאה ה-20. מאז, עמותות רבות וארגונים שונים פעלו נגד זיהום האוויר שיוצרים בתי הזיקוק כתוצאה מפעילותם, אולם מכיוון שכולם מכירים בהכרחיות שלהם כספקי האנרגיה העיקריים למדינת ישראל הם ממשיכים לפעול גם היום. בשנת 2021 הכריזה קבוצת בזן על נכונותה להשקיע מיליארד וחצי דולר כדי ליישם אסטרטגיה שתהפוך אותה לספק אנרגיה מתחדשת ודלקים חלופיים לישראל. עד שנת 2030 החברה מיועדת להגיע ליעד של 30% פולימרים מתקדמים שמעטים מהם ייוצרו בישראל ומרביתם במפעלי החברה בהולנד.
לסיכום
קבוצת בזן היא אבן יסוד בתעשייה הישראלית ונחשבת למנוע כלכלי ואנרגטי. בתי זיקוק לנפט בע"מ (בזן), הממוקמת במפרץ חיפה, היא אחת מקבוצות האנרגיה הגדולות והמורכבות בישראל, המפעילה בית זיקוק ונפט ומפעל פטרוכימי. מתקנים מודרניים מאפשרים לבזן לייצר מגוון רחב של מוצרים מעודנים לתעשייה, תחבורה, חקלאות, תשתיות וצריכה ביתית. כושר ההפקה המקסימלי של בזאן הוא כ-26,600 טון נפט ליום (197,000 חביות).
יותר מ-70% ממוצרי החברה נמכרים לשוק המקומי, והשאר מיוצאים בעיקר למדינות מזרח הים התיכון. קבוצת בזן מורכבת משלוש חברות אנרגיה תעשייתיות הפועלות בישראל, העוסקות בעיקר בייצור מוצרי נפט, פולימרים המשמשים כחומרי גלם לתעשיית הפלסטיק וחומרים ארומטיים לתעשיות הכימיות והפטרוכימיות. מפעלי הקבוצה פועלים במקביל, ומפעלי החברות הבנות מהווים המשך של מתקני הזן. שילוב זה מאפשר לבזן לייעל את התפוקה במתקני בתי הזיקוק תוך ייצור מגוון מוצרים ופטרוכימיקלים לצד נפט.